קרב סואמוסאלמי
 | ||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת החורף | ||||||||||||||
| תאריכים | 7 בדצמבר 1939 – 8 בינואר 1940 (33 ימים) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | סואומוסאלמי, פינלנד | |||||||||||||
| קואורדינטות | 64°53′18″N 28°53′20″E / 64.888333333333°N 28.888888888889°E | |||||||||||||
| תוצאה | ניצחון פיני | |||||||||||||
| ||||||||||||||
 | ||||||||||||||
  | ||||||||||||||
קרב סואמוסאלמי (בפינית: Suomussalmi) היה קרב שהתנהל בין פינלנד לבין ברית המועצות במהלך מלחמת החורף. קרב זה נמשך מ-7 בדצמבר 1939 עד 8 בינואר 1940. הקרב הסתיים בניצחון לפינלנד אל מול הכוחות הסובייטים העדיפים והגדולים מהם במספרם. בפינלנד, הקרב נחשב לניצחון הפיני החשוב והמשמעותי ביותר המסמל את מלחמת החורף[1].
התנהלות הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-30 בנובמבר 1939, דיוויזיית חיל הרגלים ה-163 של ברית המועצות פלשה לפינלנד מצפון-מזרח והגיעה אל הכפר סואמוסאלמי. הסובייטים תכננו להגיע לעיר אואולו ולבתר את פינלנד לשני חצאים. בקרבת הכפר היה רק גדוד פיני אחד, שבעת הפלישה ישב בראטה הסמוכה לכפר.
הכפר סואמוסאלמי נפל לידי הסובייטים ב-7 בדצמבר, אך הפינים הרסו אותו לפני שנסוגו מהכפר, כדי למנוע מהכוחות התוקפים מזון ומחסה, והתקדמו לעבר האגמים ניסקנסלקה והאוקיפרה.
הלחימה העזה הראשונה החלה ב-8 בדצמבר, כאשר כוחות סובייטיים עדיפים החלו לתקוף את הכוחות הפינים ממערב לאגמים. ניסיון זה נכשל כישלון מר. לאחר מכן הסובייטים ניסו לכבוש את העיר פואולנקה, אך לא הצליחו להדוף או להניס את המגינים על העיר.
ב-9 בדצמבר הכוחות הפינים באזור תוגברו, וקולונל היילמאר סילאסוואו קיבל את הפיקוד עליהם. האחרון פתח בהתקפת נגד במאמץ לכבוש מחדש את הכפר סואמוסאלמי. כוחותיו התקדמו לעבר הכפר, לא הצליחו לגבור על הכוחות הסובייטים המגינים וספגו אבדות קשות.
ב-24 בדצמבר חידשו הכוחות הסובייטים את התקפתם, אך לא הצליחו לפרוץ את מערך ההגנה הפיני.
ב-27 בדצמבר, לאחר שהפינים תוגברו בשתי חטיבות נוספות, הם החלו לתקוף. הפעם, הם הצליחו להחזיר לשליטתם את הכפר והסובייטים נסוגו לעבר האגמים הקפואים מסביבו.
בשלב זה, דיוויזיית חיל הרגלים ה-44 של ברית המועצות הגיעה לאזור והתקדמה לכיוון סואמוסאלמי, אך נאלצה לשוב על עקבותיה. בין 4 ל-8 בינואר 1940, תקפו הפינים את הטור של הדיוויזיה, פיצלו את כוחותיה, והשמידו אותם בזה אחר זה. במהלך הלחימה נפל לידי הפינים ציוד כבד סובייטי רב[2]. ההצלחה פינית הייתה בין היתר תוצאה של מודיעין מוצלח.
תוצאות הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקרב הסתיים בניצחון פיני מוחץ, שהעלה את המורל בקרב חיילי צבא פינלנד. הניסיון הכושל לפצל את שטח פינלנד עלה לצבא האדום במחיר כבד. הכוחות הסובייטיים שהשתתפו בקרב איבדו כמחצית מכוחם, וספגו 21–27 אלף הרוגים, פצועים ונעדרים. אבדות הצבא הפיני היו קלות יחסית. כ-800 הרוגים ונעדרים ו-1200 פצועים.
במהלך הקרב נפל בידי הפינים שלל רב, שכלל 43 טנקים, 71 תותחים, 260 משאיות, 1,170 סוסים , 29 מרגמות וציוד צבאי נוסף.
אלוור אלטו פיסל אנדרטה לזכר חיילי פינלנד שנפלו בקרב[3].
ניתוח הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרב סואמוסאלמי הדגים כיצד כוח קטן ומיומן, הנלחם בשטח הביתי שלו יכול לגבור על כוח עדיף ממנו במספרים. הסיבות שסייעו לפינלנד להשיג ניצחון בקרב:
- לכוחות הפינים היה כושר תנועה רב יותר בשדה הקרב על מזחלות ומחלקיים. הציוד הכבד של הסובייטים אילץ אותם לנוע רק בדרכים סלולות.
- היעד של הסובייטים לחצות את פינלנד לשתיים נראה הגיוני על גבי המפה, אך לא היה ריאלי בפועל. הקו אותו רצו לחצות כלל שטח מיוער ומלא באגמים קפואים. כלי הרכב של ברית המועצות הפכו למטרה קלה בשטח זה עבור יחידות הסקי הפיניות.
- האסטרטגיה הפינית הייתה גמישה ולא שגרתית. הם תקפו מטבחי שדה של הסובייטים, תקיפות שפגעו במורל החיילים הלוחמים במזג אוויר חורפי-ארקטי קשה.
- כוחות הצבא האדום לא היו ערוכים בציוד ובלבוש למזג האוויר הקשה. כמו כן, המדים לא סיפקו הסוואה.
- מנגד, לכוחות הצבא הפיני היה ביגוד וציוד חם המותאם ללחימה בטמפרטורות מקפיאות בשטח מושלג.
- לצבא הפיני היה מורל גבוה במאבק, הם נלחמו על ביתם. הכוחות הסובייטים נלחמו רק מסיבות פוליטיות ועם הזמן המורל שלהם בקרב דעך.
- כשל של המודיעין הסובייטי: הסובייטים עשו שימוש בקווי טלפון רגילים להם צותתו הפינים.
- במסגרת הטיהורים הגדולים של שנות השלושים, סטלין הוציא להורג קצינים מנוסים ובכירים בצבא האדום. הקצינים שתפסו את מקומם היו קצינים צעירים וחסרי ניסיון.
